כל האמת על טלביזיה לילדים

רגיל
כל האמת על טלביזיה לילדים

בין אם אתם מאלה שמודים שהם נותנים לילדים שלהם לצפות בטלביזיה או בין אם אתם מאלה שמשקרים, ישנם כמה אמיתות שחייבות להאמר לגבי הנושא הזה.

סיכמתי אותם עבורכם:
1. אחת מההנאות שלנו כהורים זה לגלות לעולל שלנו קולות זהים, משהו בסגנון הזה. הילד רואה קופיקו נקרע על השטויות של הקוף וההורה שואל בטונציה של אחד שגילה היתוך קר מגרביים משומשות, אתה מזהה את הקול של קופיקו?!?
הילד נעצר חושב, מה שאנחנו חשבנו בתיכון כששמענו את צמד המילים- בוחן פתע. מה קשור?!

2. אפשר לזהות איזו דמות או תכנית טלביזיה ילד הכי אוהב רק על ידי הקשבה למה שהוריו מזמזמים. אם אתם מקשיבים וזה נשמע לכם מגוון כנראה שהילד של ההורים האלה צופה המון בטלביזיה. אם אתם זיהיתם לפחות 4 מנגינות, אל תשמחו לאיד אתם באותה סירה.

3. כלכלת פונדי פנטי מבוססת על אדם פרייס, בעולם האמיתי הילד הזה היה מטופל ע"י רשויות הרווחה. שמו האמיתי של הבחור הוא- נורמן פרייס.

המוח מאחורי סמי הכבאי

המוח מאחורי סמי הכבאי

4. לא ראיתי, זו התשובה השכיחה מצד ילדים לשאלה/אמירה של הורים: לא ראית את הפרק הזה כבר?
זה לא משנה אם תפרטו לרמת חשיפת הפאנצ' של הפרק או אם העברתם להם להתחלה של הפרק לפני שניה.

5. אם היו מודדים רייטינג לתוכניות ילדים, דורה הייתה לוקחת את השידור של גמר ליגת האלופות בלי למצמץ.

6. אגב דורה, כולם יודעים, גם מי שלא עוקב שדורה הפכה מילדה קטנה שחוקרת את הג'ונגל לילדה קצת יותר גדולה שמסתובבת בעיר הגדולה. לא כולם יודעים שהאבולוציה הבאה כבר בעשייה, בתוכנית החדשה שלה היא תחליף את צמיד הקסמים שהחליף את תיק הקסם בפייפ קסמים, החולצה תתכווץ בכביסה ולתוכנית יקראו דורה וחיי הלילה בעיר הגדולה.

7. אגב המשכים, גם לסדרת הקאלט הטלטאביז יש עונות חדשות עם שידרוגים כמו מסך טאצ' בחזה וטלטאביז תינוקות שהם מוציאים למשחק בערך שלוש דקות לפרק (אם פרק של 24 דקות = יום בעולם הטלטביז, אז שלוש שעות לשחק עם הילדים ולסגור אותם בחזרה בקופסה נשמע כמו משהו שנחמד לחיות איתו). לי זה העלה שוב את השאלה הנצחית של מאיפה טלטאביז באים לעולם?

8. בתוכנית אנריקה הולך לאכול הוא תמיד מבקש דברים צמחוניים מהתפריט, זה בגלל הפרק הראשון שנשאר על רצפת העריכה שבו אנריקה ביקש עוף. אגב מספרים שליוצר הסדרה היה מסר להעביר אבל הצופים צריכים להבין את המסר בעצמם.

9. אם ביום בהיר אחד הילדים שלכם התחילו לקפץ בין ספות, לרוץ בסופר מהירות ולפרוס ידיים כמו כנפים תוך שהם מפעילים כוחות על בצעקה, אל תתלהבו הם לא התחילו לעקוב אחרי הקומיקס של מארוול או די.סי, הם פשוט התמכרו לסדרה חדשה – כוח פי.ג'יי. גיבורי העל.
יום אחד ביקשתי מעלמה לראות מה יהונתן עושה בחצר, היא הפעילה "סופר-ראיית-ינשוף"…
אבל לפחות היא עשתה מה שביקשתי..

10. בעולם הילדים, צפייה בסדרה, בסרט, בהצגה, בהופ, בדיסני ג'וניור, בניק-ג'וניור ובפרק ביוטיוב הן פעולות שונות לחלוטין.

11. בעולם המבוגרים היחס לפעולות הנ"ל מתחלק לשניים, המצפוניים ואלו שמשקרים לעצמם יטענו שזו אותה פעולה, צפייה במסך זו צפייה במסך וצריך להגביל אותה (חוץ מאולי ימי שבת בין שש בבוקר לתשע – תשע וחצי ככה..). השאר נעים בין התמסרות להגבלות משונות כמו לפי סוג המכשיר שבו המדיה נצרכת או כמות לכל ילד בכל מכשיר וכו.
כולם יודו שצפייה ב.. מאפשרת לפחות זמן להכין קפה.

12. דעו שלמצעד תוכניות ה"מה-לעזאזל-היוצר-לקח-שהוא-חשב-על-התוכנית-הזאת" ילדים, מצעד שהכיל תוכניות כמו הגן הקסום, הטלטאביז, אנריקה בא לאכול וכו', נכנסה בסערה למקום הראשון יו-גאבא-גאבא. אין ברשותי את אוצר המילים כדי להתחיל לתאר מה שהולך שם.

13. אם קראתם ואמרתם לעצמכם: "תלונות של צרכני זבל שמרעילים את הילדים שלהם בצואה של העולם המודרני" אז שתדעו שגם "חשיפת הילד לתכנים חינוכיים מבוקרים דרך סטירמר מהלפטופ של העבודה" זו צפייה בטלביזיה וגם שאם הייתם נורמלים הייתם מבינים שכל הילדים בפארק שבאים לילד שלכם בנפנופי ידים וצעקות הם לא משוגעים או אלימים, הם פשוט רוצים לשחק כוח פי.ג'יי עם הילד שלכם.

מי בתור?

רגיל

בעודי עומד בתור בארגון כלשהו,שתפקידו להעביר חבילות ומכתבים בין אנשים וארגונים (לא חשוב שמות- דואר ישראל), עלו אצלי כמה מחשבות לגבי התור, ז"א מנסה להבין את הסדר שפרוש לפני, ז"א שואל מי אחרון, ז"א מתעצבן (בלב) על עוד בנאדם שהופיע משומקום, ז"א מקלל את מי שחשב על מסחר אלקטרוני, ז"א מחפש בגוגל -"כמה הרוויחו עלי אקספרס בשנה האחרונה?" ז"א הבנתם את הרעיון..

ובגדול

כמה חוקים שכדאי לנו לאמץ לגבי תורים:
המשך הרשומה

7 מקרים שאדם מתכנן ואלוהים צוחק

רגיל
7 מקרים שאדם מתכנן ואלוהים צוחק

יש כל מיני אירועים בחיים שאי אפשר לבטח את עצמך מפניהם, הלוואי והיה ניתן אבל לצערי ולשמחת חברות הביטוח זה עוד לא אפשרי
הנה 7 דוגמאות:

המשך הרשומה

ערימה

רגיל
ערימה

היא משקיפה אלי ואני אליה, בתווך אשתי.

יש בינינו רומן ארוך, אני והיא, הרבה לפני שהכרתי את אשתי-אהובתי, ידענו יחסי אהבה-שנאה, עליות ומורדות. הכרנו לראשונה רק בצבא, בטירונות והיא הייתה מפלט לוחץ מהלחץ של טירון בשריון, אי של אינטימיות בתוך המון חיילים. כך זה נמשך בפרצים אינטנסיביים של מפגשים עד שסיימתי איזה קורס בצבא ואז בחדות פתאומית זה נגמר, כשהיינו נפגשים היא הייתה עם אחרים ואותי זה בכלל לא עניין.

המשך הרשומה

אבא שלך גנן?

רגיל
אבא שלך גנן?

יש קו דק שעובר בין גבר שרמנטי ושנון לבין חברו החרמן והמטריד, הוא עובר לרוב בין גישות שונות לתקשורת מול המין השני אבל הוא גם גמיש ובעיניי המתבונן, זה אומר שאותו משפט, שנועד לייצר קשר ראשוני, יכול להיתפס אחרת באוזני אותה בחורה לפי משיכתה לצד שאומר. אותו אומר יכול להתפס אחרת במקרים שונים על אותה אמירה וכו וכו…
למרות כל הגמישות כביכול בהגדרות, הגבולות בעיניי ברורים:

לא זה לא!
ויחסים בעבודה זה לא ולא!

 

 

המשך הרשומה

היין והינג

רגיל
היין והינג

משלימים

איפה שהאחד חלש השני חזק ולהיפך. לאורך זמן הגלגל מתהפך עשרות פעמים, החזק נחלש והחלש מתחזק. זה תלוי בתקופה ובתחום…
כאשר מדובר בהורות וזוגיות האיזון הזה משמעותי, גם אם המשמעות שלו בתחום נתון הוא זרימה עם החרדות של האחר ואני אדגים

לי יש פוביה קטנה מגובה, לא משהו משתק אבל בהחלט דפיקות לב מואצות, כפות ידיים מזיעות ויובש מתכתי בפה, אני לא אמנע מטיסה או טיפוס על סולם לעבודות שגרתיות, ואם צריך גם יותר, מעדיף שלא אבל אם צריך אז צריך. הצורך יכול לנבוע למשל מזוג עיניים מתפעל של ילדה או מכמה עשרות שמסתכלים על המ"מ.
עם הילדים הפוביה תתבטא באותו סט של תגובות פיזיולוגיות בשילוב דריכות שיא (לזנק) ונשיכת שפתיים עד זום דם, כדי לא להוריש את הפחד, בכל פעם שאחד הילדים יטפס פי 2 מהגובה שלו או יתקרב למרפסת גבוהה (לא יטפס רחמנא ליצלן, יתקרב). למזלי, בינתיים הראשונה מגלה העדפה לסכנות במישור והשני עוד לא יודע לטפס ממש טוב. ולמזלי העוד יותר טוב, יש לצידי את האיזון שלי, שלוקחת פיקוד על סיטואציות שבגובה ועוזרת לי, לא להעביר את זה הלאה. רוצים דוגמה – זוג צעיר רק +1, בחופשה בירושלים, עם המשפחה שלי במופע האורקולי בעיר דוד, מישהו חשב שזה יהיה רעיון טוב לשבת למעלה, על החומות וכל הדרך למעלה אני חושב איך יושבים עם ילדה בת שנה בערך, שלא ממש יושבת בשקט, על כיסא פלסטיק שמונח על תוספת לחומה בת מעל שלושת אלפים שנה… אני מזיע קלות רק מהשחזור של הסיטואציה, מפה לשם, מעיין אשתי קלטה את כל מה שתיארתי לפניכם וכשהגענו למעלה דאגה לשחרר אותי מלהחזיק אותה בכיסא, מה שפינה אותי לתכנון מנטלי מקיף של דרכי חילוץ למקרה ש…(וורסאי, מכבייה..) אם להיות לגמרי כנה אז יש מצב שהיא פשוט שחררה את עלמה מאחיזה לוחצת, אבל אני מאמין, לפי היד המרגיעה שהונחה עלי בזמן שהאוצר הועבר לסבא (אבא של אבא שפעם ראיתי יושב על חומה 30 מטר, קודח בה חור עם קונגו ומדבר בטלפון, בלי אבטחה), שזה היה בעיקר לצורך האיזון שלי…

אשתי, סופרוומן בכל כך הרבה תחומים, קצת מאבדת את זה אם אחד מהגוזלים מתעטש או משתעל ויכולה להגיע לכדי התמוטטות כללית אם חלילה אחד הילדים עושה כמעשה כל הילדים ומתרסק תוך כדי משחק/השתוללות, ובשביל זה אני שם כדי להפגין את קור הרוח הנדרש על מנת לא להעצים את הבהלה והכאב שהילד חווה ממילא, איזון.
באותו עניין, בריאות ואיזון, יהונתן חווה שני תקופות אשפוז לאחרונה, הוא עבר אותם והתאושש, אשתי פחות ובמקרה הזה האיזון שלי מתבטא בזרימה שציינתי בהתחלה, זה אומר שכדי להרגיע אותה לגבי הנושא הבריאותי אני עושה כל מה שהיא חושבת לנכון שצריך לעשות בנוסף למעקב קפדני אחרי הוראות הרופא. אני מתכוון לתוספות כמו שכבות בגדים נוספות, שהייה ממושכת בבית, פרוביוטיקה, חימום החדר וכל מה שהיא מבקשת, כדי שהיא תהיה הכי רגועה שאפשר. אמנם זה לא על עיוור ואני מביע את דעתי אבל דואג יותר לאזן… ולבצע.