זבובים בעפעפיים

רגיל
זבובים בעפעפיים

כולם במיטות, ישנים, הלילה שקט תוכניות זבל בשידור חוזר רצות על המסך אני, רובץ מול המסך חצי מעולף, מהיום, מהשעה, מהשיעמום חצי אבל עוד לא לגמרי שם.. כבר הרמתי לפיפי ונתתי בקבוק ואני 100% בטוח שכבר ראיתי את הפרק עם האוברוויייס, עוד קצת כמעט העיניים נעצ..  רחש קל ושקט… קם לבדוק, מה כבר יש לעשות ברבע לחצות? אין כלום צפוי, הנסיכה התהפכה במיטה כשנכנסתי והמשיכה לישון והנסיך בדיוק הזיז את הראש מצד אחד לשני והניף את היד (אבל לפחות הרווחתי חיוך-מתוך-שינה אצלו ומילמולי חלום אצלה) חוזר לספה (מתי העברתי לערוץ הבישול לעזאזל?), השף עומר מילר עושה על האש, נכנס לפייסבוק ״להתעדכן״ לא השתנה כלום בעשרים דקות האחרונות חוץ מזה שפייסבוק מציע לי דרך חברים הסרת שיער בלייזר, פותח את הלפטופ- אולג׳ובס, ג׳ובמאסטר, דרושים, שתיל, תנועת אור, לינקדאין, אמדוקס, טבע, אולי נלמד משהו- השלמת תזה, הסבה מקצועית, לימודי הנדסאי, קורסי סאפ, סדנאות בישול, לימודי הנהלת חשבונות.., רגע, אתר אוניברסיטת בן גוריון דרושים בוגרי מדעי הרוח, דרושים בוגרי מנהל עסקים.. סוגר את הלפטופ, מרים ת׳ראש למסך, מה קשור עכשיו משה משה מכין קרפצ׳ו?? רעב, קם למקרר פותח-סורק-סוגר, הולך לארון פותח-סורק-סוגר חוזר למקרר, פותח-סוגר פותח את המקפיא (נו באמת, מה תאכל מהמקפיא עכשיו?) סוגר.. פותח מוציא ארטיק קרח בטעם לימון, חוזר לכורסא מזפזפ ומנשנש מנשנש ומזפזפ ותוך כדי מגלה שכבר אחת ורבע, הארטיק נגמר, אולי עכשיו…??

עולה למיטה, מוודא חלונות סגורים (לקח מהפעם שספיידרמן פרץ לנו לבית), דלת סגורה, עלמה מכוסה, אור בשירותים, יהונתן מכוסה, אישתי מכוסה ועכשיו גם אני…  שוכב על הגב, עובר לצד ואז צד שני, בטן לא עובד לי מאז הצבא אבל מנסה בכל זאת. כצפוי לא עובד, חוזר לגב ואז לצד, קם לשתות חוזר למיטה, בטן, צד גב, קם לשירותים, שותה שוב ועובר בחדר של הנסיכה שוב, חוזר למיטה… מתהפך ונהפך, מתמתח ונמתח רגליים ימינה ידיים שמאלה ולהיפך, עיניים עצומות והמוח רץ. חוכך בדעתי האם להציץ בשעון או לא, יודע שמה שאני אראה לא יעודד שינה, מתאפק בינתיים… כמה חתולים החליטו להתאסף באזור החלון ולבדוק מי מהם צועק הכי חזק, קם לשירותים חוזר ומציץ בפחד בשעון, שלוש וחמישה! "די אי אפשר ככה, מה אפשר לעשות?" אני אומר לעצמי ועצמי עונה לי בלחש "עזוב אותי באימ'שך, תן לישון" אני מסנן לו בארסיות "חיים שלך על ענן, אה?" ועצמי, הוא כבר לא עונה וכאילו כדי לזרות קצת מלח הוא משמיע קול נחרה, אני קם בהפגנתיות מהמיטה מעיר את עצמי שבתורו מסנן לי קללה עסיסית וחוזר לישון.

מסתובב קצת בבית, יושב בספה, בוהה בחושך ושוקל האם להדליק טלוויזיה, אולי לקרוא ספר או לפתוח לפטופ לאיזשהו משהו מועיל… אחרי דיונים ממושכים החלטנו אני ואנוכי לחזור למיטה, אולי עצמי ידביק אותנו בקצת שינה, שוכב ומתהפך בטן-צד-גב-צד שני וחוזר חלילה, חושב איך עד גיל 18 לא הייתי מסוגל לישון על הגב ואיך עכשיו אני לא מסוגל על הבט… … …

"מאמי אתה יכול להכין לו בקבוק?" קם הפוך מהתחת, מציץ בשעון… רבע לחמש, ת-ע-נ-ו-ג!

תגובה אחת »

  1. יש לי בשבילך הצעה לפעם הבאה. שיטת מדיטציה מאוד פשוטה, שתרדים אותך בקלי קלות. זו המדיטציה של חוזה סילבה. אתה שוכב במיטה, עוצם עיניים ומתחיל לספור ממאה עד אחת. לאט, בשקט. בלב. אם המספרים בורחים זה בסדר. אם אתה מפספס מספר זה גם בסדר. עשה זאת 2-3-4 פעמים. כמו שהיו סופרים פעם כבשים. מאה, תשעים ותשע, תשעים ושמונה, תשעים ושבע… אתה תירדם. באחריות.
    אילן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s