לא לומדים!

רגיל
לא לומדים!

סיפור מקרה:

ישבתי בבית אחרי שעות הפעילות וצפיתי בטלוויזיה בערוץ מסחרי כלשהו, לא-חשוב-שמות, 2.
וכידוע בערוצים מהסוג הזה יש מדי פעם לפעם פרסומת או שתיים, ובין הפרסומות הללו עלתה אחת, של מותג מזון לתינוקות הידוע בכינויו, תמ"ל (וכאן באמת לא חשוב שמות).
ובפרסומת הציגו (שוב) סיפור שמעביר (שוב את אותו) המסר, לפיו אבא הוא דמות משנית/שולית/לא מעורבת/מתחמקת בחיי הילדים שלו (באמת?! עוד 'פם? לא שחקתם) והתעצבנתי!

התעצבנתי, כי אני אבא מעורב, שווה בגידול הילדים ובהחלטות שקשורות עליהם, ובראש התחילו לרוץ לי מלא טיעונים על למה פרסומת כזו היא לא נכונה, לא רק עבור מאמצי האבות אלה גם עבור ובעיקר עבור מעמד האישה ושיווין זכיות ותנאים וכו וכו כו

אז ישבתי וכתבתי פוסט מנומק היטב ובו פרקתי את אשר על ליבי…
לקראת סוף הכתיבה, התחלתי לחפש קישור לצרף כדי להמחיש ולהראות למה אני מתכוון ואז לפתע תחושה קשה של דז'ה וו הכתה בי, האמת שזה לא היכה במובן הפתאומי של המילה, תיאור יותר מדיוק יהיה להגיד שזה התחיל לטפס מכיוון הרגליים לתחושת חוסר נוחות פריפריאלית ואז כאילו נפל אסימון או הוסר מסך מעל תמונה שלי כותב כבר דברים כאלה ואפילו מחפש לינק לצרף…

מיד התחלתי לפשפש בזיכרון (של המחשב כמובן) מתי ועל מה כתבתי דברים כאלה, ואבוי מצאתי שאכן הייתה חברה ותיקה שפרצה לשוק חדש, שוק הטיטולים, עם פרסומת שמעבירה בדיוק אותו מסר, בצורה מאוד מאוד דומה, למסר והצורה של הפרסומת העכשווית, רק בתסריט שונה ועבור מוצר שונה, ואני אכן כתבתי עליה!
קראתי את המילים שכתבתי אז אל מול אלו שכתבתי עכשיו…
דומה עד זהה, כלומר לא copy-paste אבל בהחלט היה אפשר לטעון לגניבה ספרותית ולדעתי אפילו לזכות במשפט, אם היה מתקיים!
ואז התעצבנתי עוד יותר ומחקתי את הטיוטה! גם מהפח!

עברו כמה שעות עד ימים בודדים ובקרב חברי הפייסבוק שלי החלה תסיסה (מוצדקת!), לא עברו שעות ובקרב קבוצה של אבות שהם חבריי בפייסבוק וחולקים את אותו רעיון של אבהות והורות שיוויונית איתי, בניואנסים כאלה ואחרים התארגנה תגובת נגד הולמת.
הרעיון להגיב נזרק לאוויר הווירטואלי, רעיונות נזרקו, קבוצות ייעודיות הוקמו ועוד רעיונות נזרקו בחלל אחר, גובש קונספט וקבוצת אמיצים יצאה לכתוב, לצלם, לערוך ולהפיק את התגובה. תהליך מדהים ומהיר של הבעת תסכול משותפת מתוך חווית אבהות חיובית דומה, אבל כל אחד באמת מהמקום שלו.
אני בזמן הזה הייתי עסוק במתן שירות מתקדם – וזה הסיפור למי שפספס – ולכן אני לא מופיע בתוצר והשתתפותי מוגבלת אבל זה לא מקטין במאום את הגאווה שלי בתוצר.
לאורך היום והלילה דובר בקבוצת המוחות האלו על פרסום פוסטים יחד עם התוצר (משם אנחנו מכירים או קוראים, ממליץ גם לכם, יש קישורים בסוף) וכשהתיישבתי לכתוב,מול מסך לבן וסמן מרצד, באמת התעצבנתי בפעם השלישית והעצבנית ביותר, למה??

התעצבנתי כי חשבתי שיכל היה להיות מאוד מגניב להראות את אז והיום, להראות את מה שכתבתי אז ביחד עם מה שכתבתי היום כדי להראות שהכל אותו דבר ויש כאלה שלא לומדים, אבל נזכרתי שמחקתי את מה שכתבתי על הפרסומת לפני כמה ימים, ולשחזר את זה עכשיו יהיה רמאות אז מעצבן-מתעצבנים-התעצבנתי!

וחשבתי לוותר אבל בסוף החלטתי לספר את הסיפור כדי כן להראות לכם את מה שכתבתי בעבר ולו רק בשביל המסר החשוב

אם לא מסר, אז כדי להציג ולתמוך בתוצר שהוא פרי של מטרה משותפת (והיא קשורה למסר, אבל זה לא עניין אותכם קודם)

והייתי רוצה לחדד נקודה קצרה שאולי לא נגעתי בה במסר הקודם (מוזמנים לקרוא בלינק) והיא קשורה לכל אלה שנושאים כאלה לא מעניינים אותם והם עובדים בשיטה מסורתית או לא אבל שהם לא מספיק מודעים והנקודה היא היחס המפלה בחוק מבחינת זכויות האבא אחרי שהוא נפרד מאמא!
לשמחתי לא מכיר על בשרי את הסיטואציה, ולא רוצה להכיר ועובד ומשתדל כל יום לעשות צעדים שמרחיקים אותי מסיטואציה של פירוק התא המשפחתי, אבל אני כן מכיר סיפורים (מזעזעים) על תלונות שווא, מעצרים, עיקולים, ניכור ועוד רעות חולות שקורות בין בני זוג שפעם אהבו והיום…
אבל הרעה החולה והסיוט הגדול הוא הקלות שבה אב מורחק מילדיו ונשללת ממנו הזכות הבסיסית לראות את ילדיו, שלא לדבר על להיות מעורב ומשפיע בהחלטות שקשורות אליהם, בתהליך גירושים פשוט בין בני זוג נורמטיביים,יותר או פחות.
אני טוען (ואמרו לפני בווריאציות שונות) שאלוקים/שטן/אמת נמצאת בפרטים הקטנים, ופרסומות מהסוג הזה הן בדיוק הפרטים הקטנים שמאפשרים עוול כזה גדול. הפרסומות, מצחיקות או מרגשות, משרתות תודעה לפיה ההבדל הביולוגי שקיים בין גברים לנשים (ותודה למי שזה לא יהיה על זה, לעניות דעתי ההטרוסקסואלית) הוא הבדל מהותי, זה אומנם נחמד ועדין בפרסומת, אבל במסר הוא מצדיק הבדלי שכר בין גברים לנשים, תומך בכל חסם ג'נדריאלי שאי פעם הומצא וכאמור מקל מאוד על מערכת מדינתית להעדיף הורה אחד על פני חלוקת אחריות שוויונית בין ההורים ושההורה המועדף יבחר כמעט תמיד, על-פי כישוריו להשתייך למין הנקבי!

אז איך אמרו פעם בשנות ה-90: "ותחשבו על זה!"

מה ברק חושב

מה יוסי חושב

מה טל חושב

מה יואב חושב

יואב (אחר) חושב

»

  1. פינגבק: כמו בטלוויזיה | צופה מהצד

  2. פינגבק: קריצה הומוריסטית או עלבון להורים? על פרסומות חדשות עם מסר מיושן

  3. פינגבק: על חידודים וחידודין | naylonnitzmad

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s