
נתחיל בסיטואציה – אתה אבא לגבר בן 3, אתם משתוללים יחד, אתה משחק איתו כדורגל, הוא אפילו צופה איתך במשחקים ומזדהה אוטומטית (כי זה מה שילדים עושים – לא בגלל שהקבוצה שלך משו..), יום אחד אתה בא לאסוף אותו מהגן והגננת משתפת אותך שהגבר שלך מבקש להיות אמא של שבת ושהיום הם התחפשו בגן והילד התעקש רק על תחפושת של נסיכה עם שמלה מפוארת וכובע רחב שוליים… תוך כדי שהיא מחפשת בטלפון את התמונות להראות לך, אתה נזכר שלפני חודשיים ביקרתם אצל חברים והבן שלך נדבק לעגלה הוורודה של הבת של החבר.
מה אותו אבא יעשה??
עוד אחת מאזנת – את אמא לילדה מקסימה ונסיכה בת 5, אומרים שהיא ממש שיכפול שלך, את מחבקת, מלטפת ומנשקת, קונה שמלות, סרטים לשיער, נעלי בובה, מגף וסנדל אופנה.. אבל היא לא ממש מוכנה לשתף איתך פעולה, בהלבשה או בתסרוקות, נעליים זה סיוט ועל עגילים אין בכלל מה לדבר, הגננת אומרת לך כל הזמן שהיא כל הזמן משחקת עם הבנים, יש לה שפשופים על ברך או שתיים באופן די קבוע, היא מעדיפה מכוניות על בובות ועכשיו היא אומרת לך שהיא לא רוצה יותר חוג ריקוד מודרני היא מעדיפה חוג כדורגל, תוך כדי שאת מעכלת את הבשורה, את משחזרת ומבינה שהשיר הזה שהיא מזמזמת כל הזמן, זה ההמנון של ליגת האלופות.
מה אותה אמא תעשה??
בין מגדר לסטראוטיפ
מגדר (ג'נדר) – תרגום חברתי-תרבותי של המין הביולוגי, הוא מגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להראות ולהתנהג בכל חברה נתונה.
תרגיל קטן – תקחו דף ועט, תציירו שני עגולים באחד תרשמו גבר ובשני אישה, מסביב לעיגולים תרשמו כל מה שעולה לכם בראש שמקושר למושגים שבתוך כל אחד מהעיגולים.
עכשיו נניח שבאמת עשיתם את התרגיל ואפילו השקעתם ומסביב לכל עיגול יש לכם 10-15 מילים שמייצגות עבורכם את המושגים שבמרכז העיגול, כל הכבוד! עבודה יפה! ועכשיו מחשבה, מה מייצגות המילים האלו? ויותר חשוב מה ההשלכות שלהם?
מגיל 0 ואפילו קצת לפני אנחנו מחלקים את עצמנו לשתיים, זכר ונקבה ולכל אחד אנחנו מצמידים תפקידים ותכונות שמשויכות למין שלו. זה מתחיל בארגון וסידור החדר, באיזה צבע החדר יהיה ואיזה דמויות יעטרו אותו, זה ממשיך בחנויות הבגדים שמחלקות את הביגוד מגיל 0 לפי צבע ודוגמאות שמתאימות, כל אחד למין שלו. אפשר לראות את זה בטקס קבלת שבת בגן, בידיעון חוגים של העירייה או הרשות, בשירי הילדים על דמות האב (כמייצג של המין בגברי) ודמות האם (כמייצגת של המין הנשי), אפשר לראות את זה בחלוקה לוועדות ביסודי, במגמות של התיכונים, בתפקידים האופייניים בצבא, בפקולטות השונות באוניברסיטה. זה מתבטא בתחומי עיסוק אופייניים, בהבדלי שכר בין התחומים וגם באותו מקצוע/תפקיד ניתן לראות הבדלי שכר שתלויים בהאם העובד הוא זכר או נקבה. אפשר לראות את החלוקה הזאת, ביחס של החברה לגבר שהפך לאבא לעומת אישה שהפכה לאמא, ואותו יחס גם מתבטא בחוקים שקובעים כי היכולת של אדם לגדל את ילדיו בהצלחה קשורה בעצם למין שלו!
עכשיו נחבר את כל הנ"ל ונגלה שמתוך מה שרשמתם (גם אני) יש הבדל ביולוגי אחד וכל השאר הוא תלוי חברה ותרבות. עוד תגלו שרוב הדברים נחשבים לסטראוטיפים ו/או דעות קדומות ושלכל הפחות ההשלכות שלהם הם מעצבנות. לנו כפרטים המרכיבים חברה יש מה לעשות בנידון ולנו כחברה יש כוח לפעול נגד ההשלכות הלא הגיוניות של החלוקה לזוגות.
********************************************
מדרגות של גאולה
בתור חברה, אני חושב, שכל אותם עוולות הקשורות בחלוקה ושיוך של תכונות אופי, יכולות ופוטנציאל צריכים לחלוף ממקומותינו. אם דרך חוקים מתקנים, אם דרך רפורמות בשוק העבודה ובכל מה שקורה אחרי שהתא המשפחתי מתפרק שיאפשרו שוויון הזדמנויות כפול – גברים בבית ונשים בעבודה. מעבר לזה, בתור פרטים בחברה, תפקידינו הוא בחינוך. כשתינוק נולד אין בו את ההכרה לגבי כל מה שהחברה 'תלביש' עליו רק בזכות אברי הרבייה שלו/ה, הוא לא מודע לתפקידי המגדר שלו והוא חף מהטיות, סטראוטיפים ודעות קדומות על המגדר האחר. זה אנחנו, ההורים, בהתייחסות שלנו כלפי ההורה השני, בתגובות שלנו כלפי אנשים מהמין השני בכל מקום וסיטואציה. ואולי הכי חשוב זה האפשרויות והמקום שאנחנו נותנים לכל ילד לפתח ולבטא את התכונות שמיוחסות תרבותית למין הנגדי.
מה זה אומר בקטן… בחלקת האלוהים הקטנה שלי
עם עלמה הבכורה שלי, אני דואג להשתולל כמו שבדרך כלל משתוללים עם בנים, אפילו הגענו למיון/קצביה פעם אחת, עם יהונתן אני משתדל להראות רכות. כל פעם שאני פותח מכסה מנוע בנוכחות של עלמה אני דואג להראות לה מה אני עושה (לא מבין גדול אז זה בגדול מים ושמן), יהונתן קיבל הרבה בגדים מאחותו (מה שהצליח לשרוד אותה..) ואני מקבל הרבה "איזה תינוקת חמודה/יפה". עלמה מחוזקת על האסרטיביות שהיא מפגינה ואת יהונתן (11 חודשים) אנחנו מלמדים ללטף, עלמה אגב "אחראית" על כישורי ההישרדות שלו. יהונתן משחק בבובות ובמטבח של אחותו והיא אימצה גם משאית גדולה שהוא קיבל במתנה, אני לא חושב שתהיה לי בעיה מיוחדת עם הסיטואציות שתיארתי בחלקו הראשון של הפוסט, לא יפריע לי שיהונתן יהיה גם אמא של שבת ולא מפריע לי בכלל שעלמה לא מוכנה לנעול כל מיני נעלים, לעשות עגילים או שהיא בוחרת מכנסיים על שמלה ברוב הפעמים שיש בחירה כזו.
פינגבק: ורוד לבן?! | על כוס קפה | The Cappuccino
פינגבק: אין מגדר העומד בפני הרצון – על בנים וחינוך מגדרי | תחתית החבית
פינגבק: שיחה ברומו של שוקו | I-Dad