רק חיבוק

רגיל
רק חיבוק

מכירים את זה שהגוזל או גוזלית זוחלים אליכם, מטפסים לעמידה וממשיכים לעלות, בצורה מתודית עם הרגליים באוויר, ככל שאתם מרימים אותם, ואז הם שמים עליכם את הראש ועוטפים בידיהם הקטנות את הכתפיים שלכם… הם נשארים ככה כמה שניות או יותר, אבל זה תמיד בדיוק מה שהם צריכים ובדיוק פחות ממה שאתם רוצים..

אבא כאן

אבא כאן

מכירים את זה שהיה לכם יום ממש מחורבן, האוטו לא הניע, איחרתם לגן של הילדים, הייתה תנועה מטורפת בדרך לעבודה וכמובן שאיחרתם, בעבודה הכל הלך הפוך ולחוץ, לא הספקת לאכול צהרים וגם לאסוף את הילדים לא נראה ריאלי אולי תצליח לצאת קצת לפני שהם אמורים לישון ואז התנועה בדרך חזרה.. אתה נכנס בדלת טעון באנרגיה שלילי או מרוקן מחיובית ואז מגיע אליך זוג ידיים שעוטפות אותך ברוך ולאט לאט אתה מרגיש איך המתח מתפרק, האנרגיה השלילית נעלמת או מקבלת פרופורציות מגמדות.. מכירים את זה?

האמת שזה מתחיל עוד הרבה לפני, כשהם חסרי ישע בני יומם, מוצפים בגירויים ולא ממש יודעים מה עובר עליהם ואיך לפתור את זה פרט לבכי, שמביא איתו בדרך כלל זוג ידיים שעוטפות ברוך, מרגיעות ונותנות את המענה המיידי, את תחושת הביטחון והרכות שעוטפת ומגוננת מעומס הגירויים, את החום שהן מספקות, את האהבה..

ועוד אחד

ועוד אחד

חיבוק של יום חולין

חיבוק של יום חולין

חיבוק

  • מחווה גופנית שמבטאת אהבה, קרבה, אמפתיה, הערצה.. היא באה לידי ביטוי בכריכה של לפחות זרוע אחת סביב האדם המקבל והצמדת גוף.
  • על פי מחקרים חיבוק נמצא כמסייע בהפחתת לחצים והורדת לחץ דם. הוא עושה זאת (כנראה) ע"י הורדה של רמת ההורמונים המקושרים עם לחץ נפשי, קורטיזול ונוראדרנלין.
  • נמצא גם שחיבוק משחרר את ההורמון אוקסיטוצין, גם אצל גברים וגם אצל נשים. ההורמון מקושר לאהבת אם (ואני מעדיף להתייחס לזה כאהבה של הורה -לא משנה מאיזה סוג).
  • כל השינויים ההורמונליים שהחיבוק מייצר תורמים לבריאות הלב.
  • נמצא שחיבוק תורם מאוד להתפתחות הילד בייחוד בשנים הראשונות, יש הרבה תיאוריות והסברים בנושא אני אוהב את ההסבר שטוען שהחיבוק בעצם נותן אישור לאהבה ומספק צורך בסיסי שווה בחשיבותו למזון.
  • ניסוי 'אם המגבת ואם התיל' של הארלו, מדגים את הנקודה שמעל היטב. בניסוי הוכנסו קופים בני יומם לכלוב עם שתי אמהות חלופיות, אמא שעשויה מחוטי תיל שמוצמד אליה בקבוק מזון ואמא נטולת מזון אך עטופה במגבות ומרופדת היטב. נמצא שהקופים נקשרו יותר לאם המגבת, הם התרפקו עליה ושיחקו סביבה, כשפחדו הם טיפסו עליה, למעשה רק כשרצו לאכול טפסו על אם התיל וגם זה בלית ברירה מכיוון שכאשר שמו את שתי האמהות קרוב, הם טיפסו על אם המגבת ורכנו לאם התיל כדי לאכול. המסקנה הייתה שהחום שהאם מעניקה (והם המשיכו לתרגם את זה לתמיכה רגשית ואהבת אם) חשובים לא פחות מתמיכה פיזית, שהיא הזנה.
  • חוקר אחר, ספיץ, הראה שחסך בדמות אמהית מתפקדת יכול ליצור קשיים התפתחותיים ודיכאון שהוא קרא לו אנקליטי. סקיילס, חוקר אחר הראה שחסך זה גם קשור לIQ נמוך והראה איך שתי ילדות שהגיעו לבית יתומים שהן נחשבות למפגרות השתקמו כתוצאה משהיה במוסד למפגרים שם החוסות העניקו להם חום ואהבה.. בעצם מגע.
  • ילדים שמגיעים מבתי יתומים לאימוץ מגלים תסמינים של חסכים כאלה – תוכלו לקרוא על זה בפוסט הזה.
  • בישראל ננטשים מדי שנה כ- 300 תינוקות, במחלקות היילודים של בתי החולים השונים.

כל הנקודות תקפות ומעוררות מחשבה בעיניי בהסתייגות אחת, המילה אמא יכולה להיות מוחלפת במילה הורה או במושג דמות מטפלת. מעבר לזה אני יכול לספק לכם על החיבוקים שלי עם הגוזלים הפרטיים שלי, עלמה ויהונתן ויש מלא כי אני לא חוסך מהילדים שלי חיבוקים, אוהב, מנחם, משתולל, מרגיע או כל סוג שיש אבל אני רוצה לספר לכם דווקא על פ', ילדה שהייתה בפנימייה שעבדתי בה מספר לא מבוטל של שנים, בלי פרטים רק מקרה:

פ' הייתה ילדה עם סף תסכול לא קיים, בין היתר, היא הייתה גדולה לגילה ועם חוסרים ניכרים בחום ואהבה (אני יכול להגיד שהיא נהגה להרדים את עצמה על ידי דפיקת הראש במזרן) בקיצור, כשפ' הייתה חוזרת מבית הספר היא הייתה מלאה אנרגיות שבשבריר שנייה היו יכולות להתפוצץ בצרחות ובכי לכל כיוון ולהתחלף בשיברון לב ענק, מספיק שילדה אחרת הייתה מסתכלת עליה או נכנסת לה בדיבור והעולם כולו היה נחרב וכמובן שהיו לזה השלכות על שאר היום. זה היה בתקופה שהייתי סטודנט לתואר ראשון נטול ילדים ובין חלק מהקורסים שלמדתי למהלך העבודה הייתה התאמה מסוימת. באחת מישיבות הצוות עם הפסיכולוגית היא דיברה על חסך ראשוני ואצלי נפל אסימון, יכולתי ממש לשמוע אותו.. עוד באותו היום, פ' חוזרת טעונה ונרגשת כרגיל, היא נכנסת לקבוצה ברוח סערה ואני מוסיף לרפרטואר הרגיל שלי של "מה נשמע פ'? איך היה לך בבית הספר? כמה טוב לראות אותך.." גם פריסת ידיים לעברה ושאלתי אם זה בסדר שאחבק אותה, היא זרקה את התיק שבכל מקרה היה תלוי ברישול ובאה לחבק, חיבקתי ואמרתי כל מה שהייתי אומר בדרך כלל (הכוונה לזמן הקצר עד ארוחת הצהרים), תוך כדי הרגשתי את השרירים שלה נרפים והנשימות נרגעות, כשסיימתי לדבר והחיבוק נגמר שאלתי אם הבינה, היא ענתה בשקט ורוגע שלא היו אופיינים, היא התנהלה בעדינות ורוך ששונים 180 מהתנהלות ה"פיל בחנות חרסינה" הרגילה שלה לפחות עד ארוחת הצהרים..

למה אני חופר על חיבוקים?
זה בגלל הקמפיין של האגיס שקורא להעלות תמונה עם חיבוק של ילד לכאן או לאינסטרגם ולתייג #HUGTAG. על כל אדם שיעשה זאת הם יתרמו 5 ש"ח לעמותת חיבוק ראשון. יש ילדים שבאים לעולם ואין מי שיחבק אותם, לכן לא משנה באיזה מותג טיטולים אתם משתמשים, צלמו תעלו ותייגו

#HUGTAG

#HUGTAG

»

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s