
יש קו דק שעובר בין גבר שרמנטי ושנון לבין חברו החרמן והמטריד, הוא עובר לרוב בין גישות שונות לתקשורת מול המין השני אבל הוא גם גמיש ובעיניי המתבונן, זה אומר שאותו משפט, שנועד לייצר קשר ראשוני, יכול להיתפס אחרת באוזני אותה בחורה לפי משיכתה לצד שאומר. אותו אומר יכול להתפס אחרת במקרים שונים על אותה אמירה וכו וכו…
למרות כל הגמישות כביכול בהגדרות, הגבולות בעיניי ברורים:
לא זה לא!
ויחסים בעבודה זה לא ולא!
יבוא לך, יבוא לך
האסוציאציה של עבודה באה בקו ישר (או בניצב) לפרשיות המשטרתיות האחרונות, אבל זה לא רק שם. שר הביטחון התגאה בצה"ל שעבר מהפיכה בנושא לאפס תקלות, בעגה הצבאית, במציאות זה אומר שיש הטרדות רק שהן מטופלות בחומרה, כמו שאמור להיות…
אם התנהלות זו של ארגון ציבורי, הלוקה והמתוקן, אינה מספיקה כדי להשליך אז רקאומר שיש לנו נשיא בכלא, כי ההטרדות לא נעצרו אף פעם עד שהפכו למעשים של ממש.
ויש סיפורים על חברות גדולות וחברי וועד בולטים, וסטודנטית שהפכה למרצה אחרי שהתחברה (כדת וכדין) למרצה הכוכב, כמעט לכל אחד יש סיפור על זה ועל זאתי, שניצלו/עשו/התנהגו וכו, ולכל בחורה יש סיפור על אמירה או שריקה או הערה שלא במקום, בעבודה וברחוב.
האמת כשחושבים על עניין ההטרדה וההחפצה שעומדת מאחוריו, אז אין באמת גבול והתופעה לא מוגבלת לסוג מסויים של ארגון או ארגון בכלל, זה במרחב הציבורי, בטלוויזיה, תרבות ואפשר להרחיק עד הד.נ.א שלנו כחברה!
ליברן*
הכי קל יהיה להדגים דרך חברות שמרניות שבהם לנשים אין זכויות והחפצתן מגובה בחוק, אבל לא בא לי קל, אז נלך אלינו, האדם הממוצע שמחשיב עצמו ליברל, פמיניסט או תומך, מעורב, נקרא לו נניח ג'ון סמית' או בעברית פלוני והוא נמצא בחברה המחשיבה את עצמה כמחברה מודרנית ו/או שיוונית
פלוני תמיד כיבד נשים, לא נרחיב בתיאור רק נגיד שהוא מסוג הגברים שמאמינים בשיוויון בין המינים על כל המשתמע מכך. פלוני התחתן וילדים התחילו להגיע, בינהם גם בת מקסימה או יותר ואז אי שם בגזע המוח מתחיל לקנן איזשהו חשש או דחף לשמור ולהגן, מתחילים לתכנן ולחפש את המדריך קרב מגע/קראטה/ג'ודו/קונג פו הקרוב והטוב ביותר, כדי שילמד את הנסיכה להגן על עצמה מפני הסוג שלי.
היא גודלת והליברן מתחיל לשים לב לתחפושות החשופות, לדיבורי בנים, מבכה את הלק והאיפור אפילו אם זה רק בפורים ובכלל לא מוגזם, הוא יזהיר אותה מהסכנות שוב ושוב וינסה לגונן מפני הטורפים שבחוץ…
הוא יהיה פתוח מבחוץ וחשדן מבפנים כלפי מחזרים פוטנציאלים..
הכיוון ברור.
בין הלכה למעשה
בהתנהלות הזו שמנסה להטיב ולגונן, יש בעייתיות בכך שהתוצאות הן לא צפויות או נשלטות. אנחנו עלולים לגדל ילדה שאולי חוששת אולי מפחדת אולי קלטה את המסרים הסותרים, האחרון למעשה די בטוח ומה שעוד בטוח זה שאנחנו לא תורמים כלום לשינוי המצב העתידי או הנוכחי.
כולם (גברים**) חוטאים בהחפצה ברמה כזו או אחרת בחייהם, חלק לא יודעים רסן לפה וחלק קטן מהם גם לא יודעים רסן למעשה, אני כן חושב שיש רמות שונות ובטוח שהחברה קובעת את הנורמות. כחלק, בכוח ובפועל בהלכה למעשה, מהחברה אני כן אשתף בדעתי ובתרומתי הצנועה לשינוי כלשהו לטובת הילדים שלי..
אני חושב שהמוקד לשינוי הוא בחינוך, אבל במקום להתמקד בבנות, להתמקד בבנים ולהראות להם דוגמה טובה מאוזנת בבית וברחוב, מבחינת היחס לנשים. בראש ובראשונה לאשה הראשית בחייהם אבל גם לכל אישה אחרת, לכבד, להקשיב, לסמוך, להימנע מלהראות סטריאוטיפים*** בכביש, ברחוב..
אתם יודעים מה? …זה נשמע לי מומלץ להראות התנהגות כזו כלפי כל אדם באשר הוא…
אתם יודעים מה 2? …זה לא אומר על ההתנהגות כלפי בנות אבל כן יש רווח משני גם להן, בדוגמה..
צריך לטפל בחומרה בתופעות של צילום וניצול עוד בגיל צעיר במרחב הוואטסאפ או כל מה שהם ימציאו עוד עשור קדימה, להטיל קלון על אנשי ציבור שמטרידים ולהרחיק אותם ממשרות ציבוריות, כולל ממשלה, רשות מקומית, צבא, משטרה, לוחמי האש וכל ארגון ואדם שממומן מכספי ציבור. צריך לאזן את המשרות הללו מבחינת יחס גברים-נשים ולעשות צעדים "דרמטים" כמו להשוות תנאי שכר והיד עוד נטויה.
אני חייב להודות באינטרס שלי לעניין, עלמה, הבת שלי, יהונתן, הבן שלי, העתיד שלהם ושל כל מי שיצטרף אליהם. מעבר לבולשיט האינטרס הוא השוואת התנאים שהמצב השיווני ייצור, מבחינת הצד הגברי של המשוואה בתחום שנחשב לנשי, הילדים והבית (יש עקרת בית – אין עקר…)
זה מה שנראה לי לפחות
אבל מה אני יודע?
אני גבר
* שילוב של ליברלי ושמרן.
** האמת היא שהחפצה לא מוגבלת למין הגברי, גם נשים עושות את זה.
*** את זה גם נשים עושות אבל על עצמן?!