היא משקיפה אלי ואני אליה, בתווך אשתי.
יש בינינו רומן ארוך, אני והיא, הרבה לפני שהכרתי את אשתי-אהובתי, ידענו יחסי אהבה-שנאה, עליות ומורדות. הכרנו לראשונה רק בצבא, בטירונות והיא הייתה מפלט לוחץ מהלחץ של טירון בשריון, אי של אינטימיות בתוך המון חיילים. כך זה נמשך בפרצים אינטנסיביים של מפגשים עד שסיימתי איזה קורס בצבא ואז בחדות פתאומית זה נגמר, כשהיינו נפגשים היא הייתה עם אחרים ואותי זה בכלל לא עניין.
כבר עשיתי כמה מארבים בחיים שלי, מרגשים, מעייפים, מתסכלים ומפחידים. לא תיארתי לעצמי שיום יבוא ואני יעשה מארב כזה!
אני זוכר מארבים מוקדמים, אני בן שבע/שמונה/תשע או משו כזה, יום חם, אני והחברה מהשכונה חמושים בביצים ושקיות מים, מחכים לחברה של הבלוק השכן, זורקים, מחטיפים, חוטפים, רצים.. הריגוש מהצפייה והריגוש מהפעולה, מזרימים את הדם, תענוג…
כולם במיטות, ישנים, הלילה שקט תוכניות זבל בשידור חוזר רצות על המסך אני, רובץ מול המסך חצי מעולף, מהיום, מהשעה, מהשיעמום חצי אבל עוד לא לגמרי שם.. כבר הרמתי לפיפי ונתתי בקבוק ואני 100% בטוח שכבר ראיתי את הפרק עם האוברוויייס, עוד קצת כמעט העיניים נעצ.. רחש קל ושקט… קם לבדוק, מה כבר יש לעשות ברבע לחצות? אין כלום צפוי, הנסיכה התהפכה במיטה כשנכנסתי והמשיכה לישון והנסיך בדיוק הזיז את הראש מצד אחד לשני והניף את היד (אבל לפחות הרווחתי חיוך-מתוך-שינה אצלו ומילמולי חלום אצלה) חוזר לספה (מתי העברתי לערוץ הבישול לעזאזל?), השף עומר מילר עושה על האש, נכנס לפייסבוק ״להתעדכן״ לא השתנה כלום בעשרים דקות האחרונות חוץ מזה שפייסבוק מציע לי דרך חברים הסרת שיער בלייזר, פותח את הלפטופ- אולג׳ובס, ג׳ובמאסטר, דרושים, שתיל, תנועת אור, לינקדאין, אמדוקס, טבע, אולי נלמד משהו- השלמת תזה, הסבה מקצועית, לימודי הנדסאי, קורסי סאפ, סדנאות בישול, לימודי הנהלת חשבונות.., רגע, אתר אוניברסיטת בן גוריון דרושים בוגרי מדעי הרוח, דרושים בוגרי מנהל עסקים.. סוגר את הלפטופ, מרים ת׳ראש למסך, מה קשור עכשיו משה משה מכין קרפצ׳ו?? רעב, קם למקרר פותח-סורק-סוגר, הולך לארון פותח-סורק-סוגר חוזר למקרר, פותח-סוגר פותח את המקפיא (נו באמת, מה תאכל מהמקפיא עכשיו?) סוגר.. פותח מוציא ארטיק קרח בטעם לימון, חוזר לכורסא מזפזפ ומנשנש מנשנש ומזפזפ ותוך כדי מגלה שכבר אחת ורבע, הארטיק נגמר, אולי עכשיו…??
I-Dad 