מי בתור?

בעודי עומד בתור בארגון כלשהו,שתפקידו להעביר חבילות ומכתבים בין אנשים וארגונים (לא חשוב שמות- דואר ישראל), עלו אצלי כמה מחשבות לגבי התור, ז"א מנסה להבין את הסדר שפרוש לפני, ז"א שואל מי אחרון, ז"א מתעצבן (בלב) על עוד בנאדם שהופיע משומקום, ז"א מקלל את מי שחשב על מסחר אלקטרוני, ז"א מחפש בגוגל -"כמה הרוויחו עלי אקספרס בשנה האחרונה?" ז"א הבנתם את הרעיון..

ובגדול

כמה חוקים שכדאי לנו לאמץ לגבי תורים:

שוחד, בצק מטוגן ומסיבות בגן

חנוכה מגיע, איך יודעים?
מתחיל להיות קר ואולי קצת יותר ימים גשומים (פה תמצאו מה לעשות עם הילדים ביום חופש גשום)
האוויר מתמלא בריח של בצק מטוגן בסוגים שונים – בהמשך תמצאו מתכון
ולמי שיש ילדים בגיל גן הם מתחילים להביא יצירות של כדים, חנוכיות ומוצרים מטוגנים, הם גם מתחילים לזמר יצירות עתיקות עם מילים מבולבלות…או לפחות כך נראה לך, אפילו אתה התבלבלת ושרת, עד לא מזמן:
"סורה חושך על האור", "חנוכייה לי יש, צוחקת לי באש" ושלא נזכיר מה הולך במעוז צור..
אבל היום, משדרגים שירים ורובם ככולם הם מעין סוד שמור שעובר בגילדת הריתמיקאיות והגננות, הילדים יודעים אותם לקראת המסיבה ולמשך שנתיים-שלוש, ההורים, במסיבה, מוחאים כפיים/מצלמים/מסריטים ושלום על ישראל.

קניות או לא להיות

בעולם שלי יש שני סוגים עיקריים של קניות, אחד אני אוהב והשני ממש לא!
הסוג האהוב זה קניות של מוצרי מזון, אוהב להסתובב בסופר בין המדפים ולקבל השראה.. סיבוב בסופר יכול לקחת לי זמן ואני בקלות יכול להיסחף על מוצרים אקזוטיים שונים ומשונים. להבדיל מקניות של מזון, קניות של כל השאר אני לא סובל, אני לא אוהב לקנות בגדים או נעליים, מוצרים כבדים יותר לבית זה גם לא תענוג גדול..
אני לא נוטה לבזבז על מותגים ושטויות, ויש לי שליטה בדחף של קניות, אבל כשאני מחליט לקנות משהו אז בדרך כלל אני לא מתחקר חלופות או חוסך בעלויות. למשל, רציתי לקנות אפקט מסויים לגיטרה החשמלית ויצאתי מהחנות עם שלושה (לחוויית הטווח המלא)

אשתי לעומתי, אוהבת קניות ודווקא מהסוג השני. גם בסופר מארקט היא מוצאת את המדפים והאזורים שבהם אין מוצרי מזון ואם היא הולכת לבד לסופר אז יש סיכוי שיהיה חסר חלב אבל יהיה עוד שמפו-מרכך, גופייה ונעלי בית לחורף… היא אוהבת קניות וקניות נותנות לה מרץ, אם במצב רגיל היא תשקול לקחת רכב כדי ללכת למכולת (נגיד 400 מטר בלחץ), שים אותה בקניון או מקום חנויות והיא תלך קילומטרים, אני טוען שאם שביל חוצה ישראל היה מרוצף בחנויות לכל אורכו, היא הייתה עושה אותו בלי שום בעיה, היא לא תוביל את הכוח כי בכל זאת צריך להיכנס לכל חנות.

אשתי, כמוני, מחושבת בדרך כלל והדחפים שלה לקנייה הם במסגרת סיילים, מבצעים והזדמנויות ש(כנראה) אסור לפספס.. כך שאם הדחף משתחרר הוא בדרך כלל לא עולה יותר מדי, לבדו… לפעמים יוצא שכמה הזדמנויות קורצות בו זמנית… ואז יש לנו בבית מאגרים מסוגים שונים, כמו בגדים לחורף/קיץ/מעבר הבא או שמיכות, דבר חיובי בסך הכל.
הדחף שלה שמתבטא בלמצוא מציאות, סוחף אותה לפעמים למסע ארוך, ארוך מדי של בדיקות והשוואות ומחשבה שנייה ושלישית.. ושביעית, כך שלמשל רכישת מוצצים אומר שהיא מכירה את המכירים בחנויות המקומיות, פוקחת עין על עלוני מבצע וקופונים, משוטטת באין ספור אתרים מחו"ל ומעמיסה מוצרים לסל רק כדי למצוא אתר אחר, משתלם יותר וחוזר חלילה. היא ממירה שערי מטבע ביעילות מדהימה ומתייעצת עם קבוצת פייסבוק ייעודית לקניות (אולי אפילו שתיים), דוחה את ההחלטה שוב ושוב כדי למצוא את העסקה הכדאית והמשתלמת ביותר (או שהילד ייגמל ממוצצים, מה שיבוא קודם..)

11/11 כמשל

מי שלא מכיר את התאריך שיצא החוצה מיד!
מי שכן מוזמן לספר לי בתגובות כמה כסף הוא "חסך"…

היום הזה מבטא את הבדלי הגישות, אשתי לפני היום הזה – התכוננה, בדקה, מלאה את הסל, הכינה התראות ואפילו ביקשה ממני, נכה קניות, לשבת ולהסתכל אם יש איזה מבצע טוב. לי בזמן הזה היו דברים אחרים לעשות..
ביום הזה אשתי המשיכה לבדוק ולרענן את הסל, הוסיפה פריטים משתלמים והורידה פריטים משתלמים פחות, התייעצה בקבוצות.. אני בזמן הזה, היו לי דברים אחרים לעשות, אבל גם אני מצאתי חצי שעה לחפש תרופה למכה (תחפושות לפורים במחירים משתלמים), ובצורה אופיינית לי גם רכשתי שתי תחפושות נסיכה לעלמה, חיפשתי גם ליהונתן אבל אז נזכרתי בזברה (החנות, ומעיין אשתי מבינה, זה מספיק) והפסקתי.
כאשר אשתי חזרה מהעבודה היא ביקשה כמה דקות לבדוק באינטרנט כי היא לא הצליחה לקנות כלום… עכשיו, אני לא אשמיץ ואגיד שהיא נעלמה ברשת, כי היא לא. אבל בוא נגיד שזה היה "קצת" יותר מכמה דקות.. בסוף היום, ב-21:30 בערך, היא עוד שאלה אותי על פריטים כאלה ואחרים, אם כדאי לקנות. אני חושב שהיא קנתה כמה דברים בסוף, לא ממש זוכר, אני רק זוכר את עצמי צועק/מעודד (בלחישה יחסית, הילדים ישנים): "נו תקני כבר ובואי למיטה" או משהו בסגנון.

למחרת, היא שואלת אותי אם אני בטוח שהזמנתי את התחפושות, אני עונה שבטוח ולא שואל אותה לגבי ההזמנות שלה…
למחרת (יומיים אחרי שהסינים עשו קופה על העולם) היא שוב שואלת לגבי התחפושות, הזמנה או מידה, אני מהנתעלם (מהנהן ומתעלם) ולא זוכר בכלל אם קנתה או לא, כדי לשאול אותה..
למחרת, אין שאלות

*כעבור שבועיים…. חוזר ממשחק של מכבי בהיכל, מוצא אותה ישנה במיטה עם הלפטופ עליה ודפים רשומים מפוזרים סביבה על המיטה… מציץ במסך…
WTF is Black Friday???

כסף מסובב ת'עולם..

רק חיבוק

מכירים את זה שהגוזל או גוזלית זוחלים אליכם, מטפסים לעמידה וממשיכים לעלות, בצורה מתודית עם הרגליים באוויר, ככל שאתם מרימים אותם, ואז הם שמים עליכם את הראש ועוטפים בידיהם הקטנות את הכתפיים שלכם… הם נשארים ככה כמה שניות או יותר, אבל זה תמיד בדיוק מה שהם צריכים ובדיוק פחות ממה שאתם רוצים..

אבא כאן

מכירים את זה שהיה לכם יום ממש מחורבן, האוטו לא הניע, איחרתם לגן של הילדים, הייתה תנועה מטורפת בדרך לעבודה וכמובן שאיחרתם, בעבודה הכל הלך הפוך ולחוץ, לא הספקת לאכול צהרים וגם לאסוף את הילדים לא נראה ריאלי אולי תצליח לצאת קצת לפני שהם אמורים לישון ואז התנועה בדרך חזרה.. אתה נכנס בדלת טעון באנרגיה שלילי או מרוקן מחיובית ואז מגיע אליך זוג ידיים שעוטפות אותך ברוך ולאט לאט אתה מרגיש איך המתח מתפרק, האנרגיה השלילית נעלמת או מקבלת פרופורציות מגמדות.. מכירים את זה?

(לפעמים) צריך לדעת להקשיב

אני שוכב על מזרן הפעילות קורא באתרי חדשות על מציאת החטופים ומתלבט האם להקשיב להקלטה של מוקד 100, יהונתן לידי מתעסק ועלמה על הספה צופה בחדשות דייגו

הבטן שלי מתהפכת כשאני שומע את הצלילים הראשונים של ההקלטה, עלמה קמה מסתכלת עלי ומתחילה לדבר, אני שקוע בהקלטה

היא מדברת שוב, אני עם האוזן צמודה לפלאפון אומר לה שאני עוד דקה איתה

היא אומרת משהו ומתחילה לטפס על הספה בסנדלים, יהונתן נצמד אלי

אני מצטמרר, היא כבר קופצת על הספה

ההקלטה נגמרה, היא קופצת מהספה "אבא תראה"

אני מבקש ממנה לא לקפוץ מהספה ולטפס בנעליים וממשיך לקרוא את הכתבה

היא אומרת משהו, אני עונה תכף ויהונתן נתקע צמוד אלי

היא מתחילה לאהוב את יהונתן באגרסיביות משהו

אני חייב לשמוע שוב

היא אומרת משהו

בהקלטה הלחישה נשמעת

יהונתן זז בפראות מרוב אהבה שהוא מקבל, היא אומרת משהו, אני אומר לה שתהיה עדינה עם אחיה

בהקלטה צעקות

היא רוכנת עליו חזק, אומרת, מדברת, מברברת

בהקלטה השוטר אומר הלו

אבא

הלו

אבא

הלו

אבאאא     הלו (השוטרת)

ואני חושב לעצמי למה השוטר לא נושם בין הלו להלו?

אבא

למה השוטר לא מנסה להקשיב למה שמתרחש בעבר השני של הקו?? / למה היא לא נותנת לי להקשיב לכתבה?

אבא

למה הם לא מקשיבים להם???

אבאאאאא, ואצלי הסבלנות מתפוגגת..

חושב למה הם לא סותמים ומקשיבים לקו?! זה כבר לא היה עוזר, אבל לפחות המרצחים כבר היו במעצר..

אבאאאא!

אני עוזב את הכל כבר בלי סבלנות לקריאות החוזרות, מתכנן שטיפה… אופס

גם אני לא הקשבתי עכשיו!  כמו המוקד… וההקשר נוחת ומנחית כמו פטיש 5 ק"ג

-כן נסיכה שלי, אני מצטער שלא הקשבתי לך מה רצית?

אבא..

כן?

אני אוהבת אותך!

גם אני אוהב אותך מאוד!

 

הקשבה זה עניין כל כך פשוט, וכל כך חשוב…
מוקדש לזכר הנרצחים, יהי זכרם ברוך