כל האמת על טלביזיה לילדים

בין אם אתם מאלה שמודים שהם נותנים לילדים שלהם לצפות בטלביזיה או בין אם אתם מאלה שמשקרים, ישנם כמה אמיתות שחייבות להאמר לגבי הנושא הזה.

סיכמתי אותם עבורכם:
1. אחת מההנאות שלנו כהורים זה לגלות לעולל שלנו קולות זהים, משהו בסגנון הזה. הילד רואה קופיקו נקרע על השטויות של הקוף וההורה שואל בטונציה של אחד שגילה היתוך קר מגרביים משומשות, אתה מזהה את הקול של קופיקו?!?
הילד נעצר חושב, מה שאנחנו חשבנו בתיכון כששמענו את צמד המילים- בוחן פתע. מה קשור?!

2. אפשר לזהות איזו דמות או תכנית טלביזיה ילד הכי אוהב רק על ידי הקשבה למה שהוריו מזמזמים. אם אתם מקשיבים וזה נשמע לכם מגוון כנראה שהילד של ההורים האלה צופה המון בטלביזיה. אם אתם זיהיתם לפחות 4 מנגינות, אל תשמחו לאיד אתם באותה סירה.

3. כלכלת פונדי פנטי מבוססת על אדם פרייס, בעולם האמיתי הילד הזה היה מטופל ע"י רשויות הרווחה. שמו האמיתי של הבחור הוא- נורמן פרייס.

המוח מאחורי סמי הכבאי

4. לא ראיתי, זו התשובה השכיחה מצד ילדים לשאלה/אמירה של הורים: לא ראית את הפרק הזה כבר?
זה לא משנה אם תפרטו לרמת חשיפת הפאנצ' של הפרק או אם העברתם להם להתחלה של הפרק לפני שניה.

5. אם היו מודדים רייטינג לתוכניות ילדים, דורה הייתה לוקחת את השידור של גמר ליגת האלופות בלי למצמץ.

6. אגב דורה, כולם יודעים, גם מי שלא עוקב שדורה הפכה מילדה קטנה שחוקרת את הג'ונגל לילדה קצת יותר גדולה שמסתובבת בעיר הגדולה. לא כולם יודעים שהאבולוציה הבאה כבר בעשייה, בתוכנית החדשה שלה היא תחליף את צמיד הקסמים שהחליף את תיק הקסם בפייפ קסמים, החולצה תתכווץ בכביסה ולתוכנית יקראו דורה וחיי הלילה בעיר הגדולה.

7. אגב המשכים, גם לסדרת הקאלט הטלטאביז יש עונות חדשות עם שידרוגים כמו מסך טאצ' בחזה וטלטאביז תינוקות שהם מוציאים למשחק בערך שלוש דקות לפרק (אם פרק של 24 דקות = יום בעולם הטלטביז, אז שלוש שעות לשחק עם הילדים ולסגור אותם בחזרה בקופסה נשמע כמו משהו שנחמד לחיות איתו). לי זה העלה שוב את השאלה הנצחית של מאיפה טלטאביז באים לעולם?

8. בתוכנית אנריקה הולך לאכול הוא תמיד מבקש דברים צמחוניים מהתפריט, זה בגלל הפרק הראשון שנשאר על רצפת העריכה שבו אנריקה ביקש עוף. אגב מספרים שליוצר הסדרה היה מסר להעביר אבל הצופים צריכים להבין את המסר בעצמם.

9. אם ביום בהיר אחד הילדים שלכם התחילו לקפץ בין ספות, לרוץ בסופר מהירות ולפרוס ידיים כמו כנפים תוך שהם מפעילים כוחות על בצעקה, אל תתלהבו הם לא התחילו לעקוב אחרי הקומיקס של מארוול או די.סי, הם פשוט התמכרו לסדרה חדשה – כוח פי.ג'יי. גיבורי העל.
יום אחד ביקשתי מעלמה לראות מה יהונתן עושה בחצר, היא הפעילה "סופר-ראיית-ינשוף"…
אבל לפחות היא עשתה מה שביקשתי..

10. בעולם הילדים, צפייה בסדרה, בסרט, בהצגה, בהופ, בדיסני ג'וניור, בניק-ג'וניור ובפרק ביוטיוב הן פעולות שונות לחלוטין.

11. בעולם המבוגרים היחס לפעולות הנ"ל מתחלק לשניים, המצפוניים ואלו שמשקרים לעצמם יטענו שזו אותה פעולה, צפייה במסך זו צפייה במסך וצריך להגביל אותה (חוץ מאולי ימי שבת בין שש בבוקר לתשע – תשע וחצי ככה..). השאר נעים בין התמסרות להגבלות משונות כמו לפי סוג המכשיר שבו המדיה נצרכת או כמות לכל ילד בכל מכשיר וכו.
כולם יודו שצפייה ב.. מאפשרת לפחות זמן להכין קפה.

12. דעו שלמצעד תוכניות ה"מה-לעזאזל-היוצר-לקח-שהוא-חשב-על-התוכנית-הזאת" ילדים, מצעד שהכיל תוכניות כמו הגן הקסום, הטלטאביז, אנריקה בא לאכול וכו', נכנסה בסערה למקום הראשון יו-גאבא-גאבא. אין ברשותי את אוצר המילים כדי להתחיל לתאר מה שהולך שם.

13. אם קראתם ואמרתם לעצמכם: "תלונות של צרכני זבל שמרעילים את הילדים שלהם בצואה של העולם המודרני" אז שתדעו שגם "חשיפת הילד לתכנים חינוכיים מבוקרים דרך סטירמר מהלפטופ של העבודה" זו צפייה בטלביזיה וגם שאם הייתם נורמלים הייתם מבינים שכל הילדים בפארק שבאים לילד שלכם בנפנופי ידים וצעקות הם לא משוגעים או אלימים, הם פשוט רוצים לשחק כוח פי.ג'יי עם הילד שלכם.