פחד ותיעוב בשכונה

רגיל
פחד ותיעוב בשכונה

ערב שבת

לילה

הנסיכה כבר קרסה אחרי ארוחת הערב ושעה של קיפוץ בטרמפולינה, הנסיך אכל, הגריפס, ישן ולא אמור לקום לפחות לשעתיים שלוש ארבע הקרובות…
המלכה ואני בזמן איכות, היא ישנה שנת ישרים ואני רובץ מול הטלוויזיה..

ואז,השקט של הלילה מופר…

הם עוברים ברחוב

אני שומע אותם מתקרבים, עולים במעלה הרחוב לכיוון הצומת שמתחת לבית שלי,
מדברים וצועקים, צוחקים ומקללים…

אני קם מהתרדמת ומציץ מהחלון של המטבח, אני לא רואה אותם הם לא בזווית הנכונה עדיין
הצעקות מתגברות, די ברור שאמא של לפחות שלושה מתוך החבורה הצעקנית היא זונה, הם אמרו ואני בדילמות לגבי מידת ההסכמה שלי איתם בשלב זה.

הם בטווח הראייה שלי עכשיו, חבורה ארוכה שהולכת ברחוב, קבוצה של חמישה בנים, צועקים/דוחפים/מקללים, מעט מאחור שלוש בנות צעקניות לא פחות מצחקקות בינן לבין עצמם וצועקות משהו לבנים שבתורם מגבירים את התנהגות הטווס שלהם, הן צועקות "חכו ל…", עכשיו הם עומדים, הבנים, מחכים וצועקים, דוחפים וקוראים לזוג שמשתרך מאחורי הקבוצה..

עכשיו הם שרים, "תל אביב יא חביבי תל אביב", האמת ששרים זה עדיין יחסית לאיך שזה נשמע מהחלון בקומה השנייה, בשעה 23:50…
אני כורה אוזן לכיוון החדרים, אין תגובות מיוחדות בינתיים (נושם לרווחה בינתיים) אבל השורות הבאות של השיר כבר יותר חזקות, וחלק מהבנות מנסות להשתיק את השאר בעוצמה שלא מביישת יללת סירנה, אני סורק את החלונות שבבניין ממול אולי יהיה שם עוד ראש מודאג/מעוצבן מהרעש

רחש קל מהחדר של הנסיכה
בראש רצים תסריטים אלימים..

processimg
אולי להתקשר למשטרה- ממש..

אולי בכל זאת לבקש שקט.. מנתח מה הסיטואציות שיכולות להתפתח מהבקשה שלי ,נושם עמוק…

הזוג צמצם את הפער.. הם מתקדמים, אני סוגר את החלון
הולך לחדר הנסיכה, היא שותה מים.. "אבא, בוא"..

אני נשכב לידה, מחבק, היא נרגעת
אני נושם אותה… נרגע

 

שוב שקט..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s